תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

ישראל עומדת בפני שינוי משמעותי בנוף בכל הנוגע להגנה על פרטיות אזרחיה.  שמירה על מידע אישי הוא נושא רגיש מאוד, ותיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, הצפוי להיכנס לתוקף ב-2025, מביא עמו שינויים משמעותיים באופן שבו מידע אישי מנוהל ומוגן במדינה.

התיקון מרחיב הגדרות מפתח, מטיל חובות חדשות על ארגונים, ומחזק את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. שינויים אלה משקפים את ההכרה הגוברת בחשיבות הפרטיות ומטרתם לספק הגנה טובה יותר לזכויות הפרט. בה בעת, הם מציבים אתגרים חדשים בפני ארגונים וחברות שיידרשו להתאים את נהליהם ומערכותיהם. מהם עיקרי השינויים בחוק ומה השלכותיהם על ארגונים ואזרחים?

השאירו פרטים כאן לקבלת מידע טלפוני אודות רגולציית חוק הגנת הפרטיות או התקשרו ל-03-7176281.

מה באמת משתנה?

ראשית, נתמקד בשינויים המהותיים. ההגדרות המעודכנות של מושגי יסוד כמו "מאגר מידע" ו"מידע אישי" מרחיבות את תחולת החוק. למשל, כעת גם אוסף קטן של מידע אישי המעובד דיגיטלית עשוי להיחשב כמאגר מידע. זה אומר שיותר ארגונים יצטרכו לשים לב להוראות החוק.

חידוש מרתק נוסף הוא החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות (DPO) בארגונים מסוימים. תפקיד זה, המוכר היטב באירופה בעקבות ה- GDPR ,  מגיע סוף סוף לישראל. ה- DPO  יהיה האיש שיוודא שהארגון עומד בדרישות החוק, ויהווה כתובת לפניות הציבור בנושאי פרטיות.

האם זה באמת משנה את כללי המשחק?

התשובה היא חד-משמעית: כן.

הרשות להגנת הפרטיות מקבלת סמכויות אכיפה מורחבות. העיצומים הכספיים שהיא תוכל להטיל – עד 150,000 ₪ ואף יותר במקרים מסוימים.

אולם, בעוד החוק מחמיר בתחומים מסוימים, הוא גם מקל בתחומים אחרים. למשל, חובת רישום מאגרי המידע מצטמצמת ותחול בעיקר על גופים ציבוריים וארגונים העוסקים בסחר במידע או בדיוור ישיר.

מה זה אומר עבור החברה שלך?

אם אתה מנהל עסק, מנהל מערכות מידע, או פשוט אזרח מן השורה, התיקון הזה רלוונטי עבורך. הוא מחזק את זכויותיך כנושא מידע, אבל גם מטיל אחריות גדולה יותר על ארגונים המעבדים מידע אישי.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא יותר מסתם עדכון חקיקתי. הוא מסמן שינוי תפיסתי בנוגע לחשיבות הפרטיות בעידן הדיגיטלי. הוא מאותת לארגונים שהגנה על פרטיות אינה רק חובה חוקית, אלא גם אחריות חברתית ויתרון תחרותי.

כדאי להיות מוכנים

למרות שהתיקון צפוי להיכנס לתוקף רק ב-2025, ארגונים צריכים להתחיל להיערך כבר עכשיו. זה כולל מיפוי של מאגרי המידע הקיימים, בחינה מחדש של תהליכי עיבוד המידע, ובמקרים רבים – מינוי והכשרה של  DPO.

תפקיד הממונה על הגנת הפרטיות (DPO) בארגון

הממונה על הגנת הפרטיות (DPO) מחויב לדאוג לשמירה על פרטיות לקוחותיו ועובדיו. תפקידו מורכב ורב-גוני, והוא משלב בין אחריות מקצועית, יכולות ניהוליות וראייה אסטרטגית.

בליבת תפקידו, ה- DPO  אחראי להבטיח שהארגון פועל בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות הנלוות אליו. הוא מפתח ומיישם תוכניות בקרה, מזהה פערים ומציע פתרונות לסגירתם. בד בבד, הוא עובד באופן צמוד עם ההנהלה, מדווח על ממצאיו ומייעץ בנושאי פרטיות.

חלק משמעותי מעבודת ה-DPO מוקדש להטמעת תרבות של פרטיות בארגון. הוא מפתח ומוביל תוכניות הדרכה, מגביר את המודעות לנושא ומשמש כמוקד ידע מקצועי לכל שאלה או סוגיה. DPO גם משמש כגשר בין הארגון לעולם החיצון. הוא איש הקשר מול הרשות להגנת הפרטיות ומטפל בפניות של אנשים המבקשים לממש את זכויותיהם ביחס למידע האישי שלהם. פרטי ההתקשרות עמו מפורסמים לציבור, מה שהופך אותו לכתובת נגישה וישירה.